יום שני, 20 באפריל 2009

"לשמר את נשר"

פנינה הנה הרעיון שלנו לפוסטר,
אשמח אם תעני לי במהרה כדי שאני אוכל להתחיל לעבוד עליו.

http://www.f2h.co.il/1123796605

יום רביעי, 15 באפריל 2009

הצלת הנשרים – תציל חיים

פנינה שלום,
העליתי מחדש את הדו"ח לאתר אני מקווה שהפעם תוכלי לפתוח ולקרוא,
במידה שלא אשמח שתסבירי לי איך לעלות את הקובץ בצורה הנכונה.
הדר
http://www.f2h.co.il/1598213764

יום חמישי, 9 באפריל 2009

יום ראשון, 29 במרץ 2009

"כשנשרים בשמיים בני אדם חיים כפליים"

פנינה שלום הנה התקציר שלנו לעבודה..


תלמידים: הדר משעל, לינה זגורסקי, ספיר אייזנר, קורל בורנשטיין, אמיר מדארי
מורה מנחה: פנינה חכמון
חט"ב: "גוונים", ראש העין מנהלת: שפרה סטרוסקי



רמת המודעות של ילדים ובני נוער לסכנת ההכחדה של הנשרים

הנשר הוא עוף דורס יציב בישראל. החל משנות ה-50 של המאה ה-20, החלה ירידה הדרגתית בכמות הנשרים המקננים בארץ עד שהגיעו לסף הכחדה בשנת 2007.
להכחדת הנשרים קשר משמעותי לנושא איכות הסביבה שכן לנשרים שני תפקידים מרכזיים במערכת האקולוגית ה-1: הם ממוקמים בפסגת הפירמידה כטורפי על. כלומר, כמעט ואין בעלי חיים שיכולים לטרוף אותם, וה-2: הנשרים אוכלי הפגרים, נחשבים כ"תברואנים" של הטבע בכך שהם מונעים התפשטות של מחלות כמו כלבת ומחלות זיהומיות הנגרמות כתוצאה מהישארותם של פגרי בעלי חיים בסביבה. מצב הנשרים נובע ישירות מפעילויות של האדם כמו (תהליכי עיור ובנייה שצמצמו את בתי הגידול, ציד, התחשמלות מקווי מתח, מחסור במזון, מטיילים, ומטוסים הנמצאים בסמוך לאתרי הקינון שלהם) ובעיקר כתוצאה משימוש בלתי מבוקר בחומרי הדברה בחקלאות. מתוך אהבתנו לבעלי חיים בכלל ובעקבות קריאת כתבה התפרסמה לאחרונה, עניין אותנו לדעת איך הנשרים הנחשבים טורפי על, בכל זאת נמצאים בסכנת הכחדה ולכן בחרנו בנשרים כנושא לעבודה.
בעבודתנו רצינו לבדוק מהי רמת המודעות של ילדים ובני נוער למצבם של הנשרים מתוך מציאת פתרונות לעתיד שיהוו "פיתוח בר קיימא". כלומר, אם נשמור על הנשרים בהווה ונמצא דרכים להציל אותם מפני הכחדה נשפיע בעצם גם על המערכת האקולוגית לטובה בעתיד.

שאלת החקר: מה ההבדל בין רמת המודעות של ילדי יסודי לבין ילדי חט"ב למצב הנשרים ולסכנת ההכחדה שבה הם נמצאים בעקבות הרעלה מחומרי הדברה?
השערה: רמת המודעות של תלמידי החט"ב תהיה גבוהה יותר מזו של תלמידי היסודי.

כלי המחקר: סקר-שאלות.

תיאור התהליך: חיברנו סקר המונה 14 שאלות שהעברנו בשתי קבוצות גיל: תלמידי יסודי, מכיתות ד-ה וקבוצת גיל של בני נוער בחט"ב בכיתות ח-ט. בשתי הקבוצות הועברו 10 שאלונים בכל כיתה ומספר שווה בין בנים לבנות. סך של 40 שאלונים. השאלון היה מורכב משאלות הנוגעות לידע על הנשרים עצמם ושאלות הנוגעות למודעות על מצב הנשרים והסיבות לכך.

ממצאים: הממצאים החשובים בחקר שעשינו לא איששו את השערתנו אלא דחו אותה ונמצא
שרמת המודעות למצב הנשרים, לקיחת אחריות והנכונות לסיוע היתה גבוהה יותר אצל ילדי היסודי.
ממצא חשוב נוסף הראה כי בשאלות ידע על הנשרים נמצאה תנודתיות בין שתי הקבוצות (לפעמים קבוצה זו גילו יותר ידע ולפעמים הקבוצה השנייה, ללא הבדל משמעותי ביניהן.

מסקנות: המסקנות שעלו מן הסקר שביצענו הן:
· רמת המודעות הכללית בקרב ילדים ובני נוער חלקית ואינה מספקת,
· ישנו יתרון ברמת המודעות לילדי היסודי לעומת ילדי החטיבה.
· ישנה נכונות להירתם ולסייע לפעולות טיפול והסברה עבור הנשרים בקרב מרבית הנשאלים.

השלכות לעתיד:
העלאת רמת המודעות במישור הידע התיאורטי לא תספיק להצלת הנשרים.
· יש לערוך תוכנית שילוב ופעילויות אקטיביות שיטתיות לתלמידים בכל הגילאים, בני נוער, חיילים ואף סטודנטים שיפעלו בתחומי חינוך, הסברה, טיפול, מחקר וחקיקה על מנת לשמר את הנשרים.
הנשרים הם לא רק אוכל פגרים אלא יש לזכור: כשהנשרים בשמים, בני האדם חיים כפליים!

יום חמישי, 12 במרץ 2009

חלק ב'-תכנון חקר
הבעיה (שאלת החקר): השוואה בין רמת המודעות של גילאים שונים למצב הנשרים ולסכנת ההכחדה שהם נמצאים בעקבות הרעלה מחומרי הדברה בין בני נוער לבין ילדים ביסודי במרכז הארץ (ראש העין).
השערה: לדעתנו לבני הנוער בחטיבות תהיה יותר מודעות בקשר להידלדלות הנשרים מאשר לילדי היסודי.
אנו נבצע את המחקר באמצעות סקר.
סקר:
אוכלוסיית היעד היא גילאי 14-15 ו 10-11
אנו נשאל כ-20 ילדים.
השאלות יהיו:
1. (תמונה של נשר): האם אתה מזהה את החיה שבתמונה?
2. האם ישראל היא בית גידול לנשרים?
א. כן
ב. לא
ג. לא יודע

3. האם ביקרת במיצפור נשרים (עשית תצפית על נשרים)
כן / לא

4. אם כן – היכן עשית זאת? בשמורת גמלא שברמת הגולן, במדבר יהודה בדרום הארץ, אחר :

5. באיזו מסגרת נעשתה הפעילות:
בית ספרי
משפחה,
חוג,
אחר
6. מה ידוע לך על הנשרים בישראל?
בתי הגידול שלהם:
כמות הנשרים בארץ:

7. הנשר נמצא בסכנת הכחדה בישראל האם ידוע לך על כך
א. כן
ב. לא
במידה והתשובה שכן יודע
8. מהיכן נודע לך על מצבם של הנשרים?
א. תקשורת : עיתון כתבה בטלביזיה אינטרנט
ב. פעילות בבית הספר
ג. פעילות משפחתית
ד. אחר
9. הסיבות להכחדת הנשרים בישראל מגוונות
ציין מהן לדעתך שתי הסיבות העיקריות ביותר למותם של הנשרים
א. ציד
ב. הרעלות מחומרי הדברה
ג. תמותה טבעית בשל זיקנה ומחלות
ד. חוסר במזון
ה. ירידה ברבייה
ו. תהליכי עיור ובנייה (סלילת כבישים, בניינים וכד')
ז. התחשמלות מעמודי חשמל ומתח גבוה
10. מי לדעתך צריך להיות אחראי למותם של הנשרים?
א. המדינה
ב. האנשים המרעילים את בעלי החיים וגורמים להרעלת הנשרים
ג. אף אחד לא אחראי
ד. אחר:

11. האם הסקר ודף המידע סייעו לך להבין טוב יותר את מצבם של הנשרים בישראל ואת הסכנה לקיומם?
כן
לא
אחר
פנינה אנחנו מזכירים לך שהרקע והתכנון חקר היו מוכנים ורצינו לדבר איתך לפני שנשלח לך אותם.

"מנשרים קלו מאריות גברו"

חלק א'- רקע מדעי

הנשר שייך לסדרת העופות המכונים דורסי יום (הוא הגדול ביותר מבין העופות). הוא נמצא במפשחת הנציים ויחד איתו נמצאים העוזנייה הרחם והפרס.
יש מספר סוגים של נשרים ובישאל נפוץ בעיקר הנשר המקראי.
הצבע של הנשר הוא חום אפור ראשו מכוסה פלומה בצבע לבן (בשביל שראשו לא יתלכלך מהפגר) קצות הזנב שלו והכנפיים שחורים , ראייתו חדה,יש לו מקור חזק וארוך (כ-7 ס"מ), גופו יכול להגיע עד ל1.1מ' והמשקל שלו נע בין 6-8 ק"ג(יכול להגיע גם ל11) ורגליו חזקות וקצרות.
למרות שהנשר גדול הוא יכול לעוף מרחק רב(עד 300 ק"מ) ולגובה גבוה(400-600 מ') הנשר טס בדאייה.
לנשרים יש בן זוג אחד לכל החיים (מונוגומיים) והם מטילים רק ביצה אחת בשנה (בצפון בגמלא נמצאת מושבת הקינון הגדולה ביותר).
המזון של הנשר הוא פגר, כשנשר אחד רואה פגר והולך לאכול אותו נשרים נוספים באים והם אוכלים ביחד הנשר יכול לדאות במשך הרבה זמן והוא מגיע למקומות רחוקים על מנת למצוא לו אוכל.

בבליוגרפיה: "לעוף עם נשרים", חברת חשמל פרוייקט "פורשים כנפיים", אתר ynet.

יום חמישי, 19 בפברואר 2009

גמלי הנשר חשוב!

שאלות משנה:

1. מה הנשרים אוכלים?
2. באילו שדות הם מחפשים את האוכל?
3. באילו שדות מדבירים את האוכל?
4. ממה חומרי ההדברה עשויים?
5. מי מחליט היכן להדביר?
6. האם יש אפשרות להוציא חוק נגד הדברות במקומות מסוימים?
7. האם יש מישהו שדואג לנשרים?
8. כיצד כיום מגינים על הנשרים?
9. האם יש אפשרות להעביר את הנשרים למקום שבו לא ידבירו את השדות?
10. האם הפגיעה בנשרים עלולה לפגוע גם בנו?
11. האם במהלך השנים כמות הנשרים גדולה או פחתה באופן הדרגתי? ומדוע?